הסיבות לאי-ירידה במשקל אצל אילו העוברים ניתוחים בריאטריים (להשמנת יתר)
רקע: המטרה במחקר זה הייתה לבחון את הסיבות לאי-ירידה במשקל אצל קבוצה זו של אנשים.
שיטות: נעשה מחקר רטרוספקטיבי על 909 אנשים שעברו ניתוח בריאטרי (78.2% נשים עם BMI ממוצע של 47.3 ק"ג/מ2) בבית חולים אוניברסיטאי מ-2001 עד לאפריל 2007 שענו לשאלה אחת פשוטה: "מדוע לדעתכם לא הייתם מסוגלים לרדת במשקל בצורה מספקת?". במחקר נתנו קידוד לכל תשובה ונעשו השוואות לנתונים דמוגרפיים ו-BMI ראשוני.
תוצאות: התשובות השכיחות ביותר היו הסברים לא ספציפיים הקשורים לדיאטה (25.3%) כמו לא "עקבתי אחרי המזון שאכלתי"; "אני אוהב מאד אוכל מהיר Fast food"; "אני אוהב מאד לאכול ואוהב את כל המאכלים"; תשובות בתחום פעילות הגופנית (21%) כגון: " לא הצלחתי להתמיד בפעילות גופנית קבועה" או תשובות בתחום של מוטיבציה אישית (19.7%) כגון: "לא היה לי כוח רצון"; "אני תמיד מוותר מהר" ולא היה לי את מערך התמיכה הנחוץ לי". ולאחר מכן מוטיבציה לעשות שינוי בהרגלי אכילה (12.7%) - תשובות כגון: "התעייפתי מלעשות דיאטה"; "השתעממתי מבחירות המזון"; "התייאשתי מהדיאטה". ובעיות רפואיות או תרופות המפריעות לפעילות גופנית (12.7%). תשובות הקשורות לזמן, עלויות של התהליך, תמיכה של הסביבה וחוסר ידע היו בפחות מ-4% מהתשובות כל אחד. הגברים יותר מאשר הנשים דווחו על בעיות רפואיות או תרופות שהפריעו לפעילות הגופנית (19.2% לעומת 10.8%), ודווחו הרבה פחות על העדר מוטיבציה לעשות שינוי בהרגלי האכילה (7.1% לעומת 14.2%).
מסקנות: הממצאים מדברים שחובה להתמודד עם שאלות בנושאים של הרגלי אכילה, פעילות גופנית ומוטיבציה עוד לפני הניתוח. העלאה של נושאים אילו אצל המנותחים, שהינו קהל בעל מודעות נמוכה לנושאים אילו רק תגביר את אחוזי ההצלחה. כאשר הצלחה נקבעת על ידי השארות במשקל נמוך והבראה ממחלות המשניות לאורך שנים.
הממצאים במחקר מציעים שהקלינאים חייבים לצפות את הבעיות שיכולות להתעורר ולפי זה להכין את הקרקע לשלבים שאחרי הניתוח. לפי התשובות קל לראות שרוב האוכלוסייה הזו אינה באה מוכנה לניתוח ולשינוי שזה דורש בכל אורח החיים. הגישה חייבת להיות רב-תחומית כיוון שלכירורג המנתח אין את הזמן והידע המספיק לתת מענה לכלל הבעיות המתעוררות.
Explanations for Unsuccessful Weight Loss Among Bariatric Surgery Candidates - Kevin O. Hwang & Joseph H. Childs & G. Ken Goodrick & Wael A. Aboughali & Eric J. Thomas & Craig W. Johnson & Sherman C. Yu & Elmer V. Bernstam Obesity Surgery (2009) 19:1377-1383
פרשנות אישית: ראשית המספרים במחקר מדברים על מעל 60% מהאנשים שלא היו מרוצים מהירידה במשקל שלהם. המחקר רק מחזק את הגישה הכוללת שלי שבאה לידי ביטוי במסגרת המרפאות השונות: ייעוץ, ליווי, תמיכה וגיבוי רפואי-תזונתי כללי עוד מהשלבים של התלבטות לקראת הניתוח ושנים לאחר מכן. לענות לכל המתעניינים על כל שאלה בנושא, בכדי להכין אותם בצורה הטובה ביותר לתהליך, כיוון שהעתיד שלהם מבחינה ה"חיים לאחר הניתוח" אינו ברור להם. מהתשובות עולה שאחד המטרות העיקריות הוא שחייבים להסביר פעם אחר פעם שלא עושים דיאטה, אלא הרעיון הוא התחייבות לשינוי בכלל אורח החיים. ואז פחות סיכוי של ההתעייפות שהם דיווחו רבות. התשובות על העדר מוטיבציה בתחומים השונים מעידים שלאחר הניתוח חובה לתת את הגיבוי הרפואי, התזונתי והנפשי הנדרש בכל נושא בכדי להביא להצלחת התהליך ולאורך שנים.
זה בדיוק ה"אני מאמין שלי"!