הקדמה

השמנת יתר מוגדרת שיש אינדקס מסת גוף (BMI ) מעל ל-30ק"ג/מ². הבעיה מאד מורכבת במיוחד בילדים. נתונים מראים ש-83% מילדים שמנים יהיו גם כאלה כאשר יהיו בוגרים. הניתוחים הבריאטריים קיבלו הכרה כאופציה טיפולית יעילה בטיפול בהשמנת יתר. דיון זה יתחיל בדיווח שפורסם על שרוול קיבה שבוצע בילדה בת 6 בגלל השמנת יתר. המקרה מאד מיוחד כיוון שעד לפרסום מאמר זה, לא דווחו על ניתוחים בגיל כל כך צעיר.

דווח מקרה

ילדה בת 6 הופנתה על ידי רופא המשפחה לכירורג ילדים. בקבלתה היתה 1.20מטר, 75 ק"ג עם BMI  של 53 ק"ג/מ². מהלך ההריון שלה ולידה היו תקינים. בגיל שנה היא היתה באחוזון ה-95 ובגיל שנתיים שקלה 63ק"ג! בירור אנדוקריני מעמיק לסיבת ההשמנה שלה היה תקין. הרגלי האכילה שלה הם שתרמו למשקלה הרב. הארוחות היו גדולות, ללא הפסקה, וללא מחשבה תזונתית. מעט מאמץ נעשה להתמודד עם התיאבון שלה ולהורים לא היה שום תובנה תזונתית בסיסית. אפילו מאמצי הדרכה להורים ולילדה בהשגחה לא העלו כלל תוצאות. לעיתים במדינות מסוימות, מוצע להוציא את הילד מידי ההורים, כאשר ישנו תמונה של הזנחה רפואית הקשורה להשמנת יתר. אבל השירותים הסוציאליים בטרינידד אינם מספיק מפותחים במדינות העולם השלישי.

           תוצאות ההשמנה אצלה: היא לא היתה מסוגלת ללכת ללא עזרת אמה. לא היה כלל תפקוד חברתי, לא הלכה לבית הספר והיא נשארה כל היום בבית ובמיטה. כצפוי, היא נעשתה ביישנית, מסוגרת בתוך עצמה ומדוכאת.

           לאור זאת הוצע להורים ולילדה ביצוע שרוול קיבה. הסיבה לבחירת ניתוח זה ולא ניתוחים שמעקבים ספיגה, כיוון שרצו להימנע מבעיות של תת-ספיגה שיכולים להתפתח לאחר ניתוחים אילו בילדים, וניתוח השרוול לטענתם רק מגביל את כמות הכנסת המזון. חלק בלתי נפרד מהניתוח היה הדרכה וליווי תזונתית אינטנסיבית לילדה, להורים וסביבתה.

           בעת כתיבת המקרה, שנה לאחר הניתוח - הילדה 1.40, ירדה 28 ק"ג עם BMI  של 33ק"ג/מ². ירדה 37% מהעודף משקל. היא כעת הולכת בכוחות עצמה, מסוגלת לעשות התעמלות, והמצב רוח שלה השתפר פלאות. ההורים מספרים על עלייה ניכרת בביטחון העצמי ושקיבלו ילדה שמחה והחלה ללכת לבית הספר. תראו את הגרף: 

דיון

כידוע השמנת יתר הינו ה"מגיפה" של המאה ה-21. הרשויות האמריקאיות מדווחים ש-300,000 אנשים מתים רק בארה"ב מדי שנה ממחלות הקשורות להשמנת יתר. כיום ידוע שהשמנת יתר בגיל הצעיר יותר (של המתבגרים) קשורה עם עלייה משמעותית בתמותה מוקדמת יותר (מחצית החיים) ממחלות הקשורות להשמנה: מחלות לב, מחלות מטבוליות, אנדוקריניות ואפילו יותר מקרים של ממאירות.

כמובן שהמאמר מדבר על הצדדים החיוביים בניתוחים אילו בגיל זה, אבל אין מספיק מידע ארוך טווח כיום בכדי לאשר את זה. כותבי המאמר מצדדים בניתוח בשינוי האדיר בתפקוד העצמאי של הילדה והעלייה הניכרת בביטחון העצמי שלה ובהתפתחותה.

במאמר הביקורת המתנגדים לניתוחים בגיל צעיר טוענים שעוד לא ידוע מספיק על ניתוח זה לאורך שנים רבות וההשפעה על התפתחות הילד. כבר ידוע על חסרים של  ויטמין B12 לאחר כריתות קיבה. מה קורה אם מתפתח חסר כזה כבר בגיל 6 מבחינת התפתחות נוירולוגית ושאר רקמות הגוף. ועוד טענה מבין רבות, הוא שהורמון הגרלין, הנקרא גם "הורמון הרעב" שכידוע רמתו יורדת לאחר הניתוח יש גם תפקוד חשוב בנוסף והוא בבניית עצמות ומשתתף במטבוליזם של ויטמין D  וסידן. שני נושאים אילו ועוד רבים אחרים דורשים מחקר יתר מעמיק לפני שמגיעים להחלטה על ניתוח בגיל צעיר כזה.

בישראל פורסם על ידי משרד הבריאות:  קווים מנחים לביצוע ניתוחים בריאטריים בילדים מתחת לגיל 18. כאשר הקווים המנחים הם לילדים יותר מגיל 13. אין קווים מנחים לילדים מתחת לגיל זה ועל כן לא מומלץ לנתח גילאים כאילו. פרסום זה של משרד הבריאות בא לדאוג שהילד אינו סובל ממחלות אחרות הגורמות להשמנת יתר, שהמערכות סביבו תומכות בו ובמשפחתו מבחינה סוציאלית, נפשית, רפואית וכמובן תזונתית.

פרשנות אישית:  בשורה התחתונה - לגבי ניתוחים בגיל צעיר, חייבים דבר ראשון, שני ושלישי להדריך בצורה אינטנסיבית את ההורים לא לעשות את השגיאות התזונתיות שמביאים למשקל העודף אצל הילדים שלהם. הילדים, אינם אשמים, אין להם בגיל צעיר את הכלים להבין שהם לא אוכלים נכון. רק הדרכה של המשפחה (הסביבה) הסובבת והתומכת כולה והסכמה לשינויים אמיתיים ומהותיים הם המפתח להצלחה של ניתוחים בריאטריים בכל גיל ובמיוחד בילדים.

Bariatric Surgery in the Management of Childhood Obesity: Should There be an Age Limit?  Dilip Dan & Dave Harnanan & Shiva Seetahal & Vijay Naraynsingh & Surujpal Teelucksingh.  Obesity Surgey (2010) 20:114-117