מה קורה מבחינה נפשית 4 שנים לאחר ניתוח?

השמנת יתר חולנית קשורה עם מצבים פסיכיאטריים וסומטיים וכן במגבלה בתפקוד הפסיכוסוציאלי. ניתוחים בריאטריים, הינם הטיפול היעיל ביותר לא רק בהתחשב בירידה במשקל אלא גם בכל מה שקשור למחלות הנלוות להשמנת יתר. במשך השנים הרופאים הסתכלו על הירידה במשקל והשיפור במחלות הנלוות כמדדים להצלחת הניתוח. אבל בשנים האחרונות יותר ויותר מסתכלים על ההשפעות הפסיכולוגיות ופסיכוסוציאליות כמדדים חשובים בהערכת ההשפעה של הניתוחים האילו. מחקרים רבים פורסמו על איכות חיים, דיכאון וחרדה לאחר הניתוח. אך ההשפעה ארוכת הטווח עדיין איננה ברורה. המטרה של המחקר היתה להעריך את הקשר בין מהלך השינויים במשקל ומדדים פסיכולוגיים הכולל דיכאון, חרדה, מדדי איכות חיים ודימוי עצמי 4 שנים לאחר ניתוח. זה נעשה על ידי שאלונים שחולקו מדי שנה במשך 4 שנים לאחר הניתוח.

הנתונים כאן הם חלק ממחקר גדול רב-מרכזי שהתחיל בשנת 2000 בגרמניה ואוסטריה.

סה"כ השתתפו 148 אנשים (47 גברים – 31.8%) ו-101 נשים (68.2%), גיל ממוצע של 10.2±38.8. המשקל הממוצע היה 146.9 לאחר שנה, 110.1ק"ג לאחר שנתיים, 108 לאחר שלוש שנים ו-113.1 ק"ג לאחר השנה הרביעית או במילים אחרות: בממוצע, המשתתפים ירדו 24.6% מהמשקל הראשוני שלהם לאחר השנה הראשונה, 25.1% לאחר השנה השנייה, ו-22.3% לאחר השנה הרביעית. ה-BMI  ירד בצורה משמעותית בהשוואה לנתונים הבסיסיים, עם עלייה משמעותית בין השנה השלישית לרביעית.

עיבוד סטאטיסטי הראה שיפור משמעותי בסימפטומים של דיכאון, דימוי עצמי ואיכות חיים עם השיפור המשמעותי ביותר לאחר השנה הראשונה, עם יחסית שמירה על שיפור זה. אבל, במקביל לעלייה החוזרת במשקל במעקב לאחר 4 שנים, אותם נתונים החלו להראות נסיגה איטית עם הזמן.

נתון מעניין היה בעוד של-44.7% מהמשתתפים שהראו ירידה של לפחות 25% מעודף המשקל הראשוני עברו הסימפטומים של דיכאון, 18.5% עם ירידה במשקל של פחות מ-25% פיתחו סימפטומים חדשים של דיכאון לאחר ארבע שנים.

נתונים אילו נראים גם במחקרים האחרים, ואולי יש להסתכל על דיכאון כמחלה נוספת המתלוות להשמנת יתר עם תבנית של שיפור עם הירידה במשקל והישנות עם העלייה החוזרת. מבחינה פסיכולוגית, עלייה במשקל מביא איתה ירידה בדימוי העצמי כגורם סיכון לדיכאון. והמצב של אי רידה מספקת במשקל או עלייה במשקל עם הזמן, יביא לתחושת כישלון, חוסר אונים ועוד יותר להגדיל את הסיכוי לדיכאון.

באשר לדימוי העצמי וחרדה, הראשון הראה את השיפור הניכר ביותר לאחר השנה הראשונה, עם נסיגה איטית במדדים וחזרה כמעט לנתוני הבסיס לאחר 4 שנים. תוצאות אילו בהתאמה למחקרים אחרים. והשני – ללא שינוי משמעותי בהשוואה בין 4 השנים ונתוני הבסיס.

לסיכום, הנתונים מראים ירידה במשקל מרשימה ושיפור בחלק מהמדדים הפסיכולגיים לאחר שנה מהניתוח הבריאטרי. אך חלק ניכר מהמדדים לא הראו שיפור לאחר השנה הראשונה מהניתוח. תצפית זו יכולה לשקף את ההתרגלות של המנותחים לחיי היום יום, כאשר ההתלהבות מהירידה המהירה והמשמעותית במשקל זמן קצר לאחר הניתוח מתפוגגת ובעיות שלא קשורות להשמנת יתר מקבלים יותר במה. למרות הכל, נתוני BMI, דיכאון ואיכות חיים משתפרים בצורה משמעותית לאחר 4 שנים בהתייחס לנתוני הבסיס.

על הצוות ליידע את המטופלים, שישנו הפסקה של ירידה לאחר השנים הראשונות, ואף תיתכן בסבירות גבוהה עלייה במשקל וזה יתלווה לשינויים באיכות החיים. על המטופלים לקבל תמיכה מתמשכת בכדי לבסס ציפיות ריאליסטיות על מנת למנוע אכזבה, דיכאון ותחושת כישלון עצמי.

סך הכל, חייבים לפתח, להעריך ולבסס מערך של תמיכה רב מקצועית בכל השלבים של הניתוח, כבר מתקופת ההערכה הטרום ניתוחית ועד לשנים לאחר מכן וזאת בכדי לבסס את ההצלחה ארוכת הטווח במדדים של ירידה במשקל, מחלות נלוות (סכרת ויל"ד וכו') והן סימפטומים נפשיים.

 Psychological Outcome 4 Years after Restrictive Bariatric Surgery
Ramona Burgmer, Tanja Legenbauer, Astrid Muller, Martina de Zwaan, Charlotte Fischer, Stephan Herpertz
Obesity Surgery, October 2014